פוסט זה פורסם במקומון "נקודה" בשני חלקים: 14.8.13 (חלק א) וב 28.8.13 (חלק ב)
דווח היום בטלוויזיה שבמקומות מסוימים בעולם קיימת מגמה בקרב חנויות לא לאפשר לקונים לשלם במזומן, גם אם מדובר בקנייה קטנה בסך כמה שקלים בלבד. במילים אחרות – התשלום הינו בכרטיסי אשראי בלבד (או צ'קים, אך זה פחות שכיח). בכתבה הוסבר, שעומדות מאחורי מגמה זו שלוש סיבות עיקריות: בטיחותית - מניעת שוד וגניבות מהקופה הרושמת; בריאותית - הפחתת מגע עם שטרות ומטבעות שעברו מיליוני ידיים ולפיכך מהווים מצע פורה להעברת מחלות; וסביבתית – פחות צורך להדפיס חשבוניות קופה ומכאן שגם פחות לכלוך על הרצפה או אשפה שמצטברת (שהרי בתשלום באשראי ניתן לבצע בקרה באמצעות אתרי אינטרנט ואפליקציות של חברות האשראי). לדעתי זו מגמה שתלך ותגדל ותגיע גם לארצנו, בעיקר בגלל עידן הנוחות הדיגיטלית בו אנו חיים, המאפשר אפילו שימוש בסלולרי כאמצעי תשלום. עם זאת, המזומן לא יעלם בקרוב מארנקנו. כיועצת לכלכלת המשפחה, אני דווקא בעד מגמה זו, כל עוד מתנהלים באופן נכון עם חתיכות ה"פלסטיק פנטסטיק" האלו. להלן כמה כללי זהב:
1. הגבלת מסגרת האשראי. אם קשה לכם לעמוד בפיתוי ואתם מכירים בכך שאתם "שופוהוליקים", הגבילו מראש את גובה האשראי בכרטיס. אל תתפתו למסגרת גבוהה רק כי אתם זכאים לכך. במידה ואתם צריכים מסגרת גבוהה יותר לפני קנייה משמעותית (חופשה, רכב, ריהוט וכו') – סורו לבנק והגדילו אותה בהתאם לגובה הרכישה. גם ככה הקנייה הגדולה הזו תתפוס את רוב המסגרת ולא תשאיר לכם הרבה מקום להשתוללויות.
2. ניתוח החשבונית. אולי זה לא הכי "ירוק" אך אני בהחלט ממליצה לדרוש ולקחת עמכם את פירוט החשבונית בעת התשלום. הסיבה היא שסיווגי ה"ענף" בדף פירוט הפעולות (הנשלח אלינו בדואר או שמוציאים מהאינטרנט) הינם לפי מקום קנייה, ולעיתים קרובות מקום הקנייה אינו מעיד על מהותה. לדוגמא הסיווג של קניות בפארמים למיניהם נקרא "פארמה", סיווג רחב ולא ברור כלל, מה שבטוח שהוא כולל הרבה יותר מאשר רק תרופות. קנייה בפארם עשויה להכיל גם מזון, טואלטיקה, קוסמטיקה, חיתולים ואפילו ביגוד. כל אחד מאלו שייך לסעיף תקציבי אחר ("פארם" אינו סעיף תקציבי!!). כנ"ל לגבי סופרמרקטים, תחנות דלק, חנויות צעצועים וכו'. לאחר הכנסת ההוצאות לסעיפים הנכונים במעקב התקציבי, זרקו את החשבוניות לפח כמובן. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל בלחיצה על שורת החיוב באתר חברת האשראי לראות את הפירוט המלא של הקנייה, אך זה טרם הומצא למיטב ידיעתי.
3. אל תחלקו לתשלומים. במיוחד בקניות שוטפות כמו מזון, בגדים, דלק ועוד, כי זה מעודד קניה גדולה יותר, מכיוון שפסיכולוגית אנו מרגישים שהתשלום הבודד קטן יחסית, וגם כי זה מקשה על המעקב והתכנון. בנוסף, יש על התשלומים עמלת עסקה מתמשכת של כ-50 אגורות לכל תשלום, וזה מצטבר ללא מעט כסף!
4. אל תקנו בקרדיט (או בהסדרי "סל מצטבר"). פשוט כי תשלום באופן זה יקר יותר. בנוסף, בתדפיסים החודשיים מחברות האשראי אין פירוט בסעיף הקרדיט, מה שמקשה על ההבנה מה רכשנו בקרדיט, אי-אז לפני מספר חודשים.
5. אל תרבו בכרטיסים. שפע כרטיסים משלה אותנו שיש לנו יכולת לקנות בלי סוף, מקשה על המעקב, וכמו כן, עולה יותר בדמי השימוש החודשיים. כרטיס אחד לכל מבוגר במשפחה זה די והותר. ניתן להוציא כרטיס נוסף במקרה שמדובר בכרטיס חבר מועדון שמעניק הנחות מיוחדות כמו "לייף סטייל" או "חבר". אבל השתמשו בו בתבונה ורק במקרים בהם מוענקת לכם הטבה אמיתית.
6. היזהרו עם הטבות. חברות האשראי מציעות הטבות מפתות שאמורות לגרום לכם להשתמש יותר בכרטיס שלהן. חלקן של אותן הטבות מותנה בשימוש חודשי בסכום מסויים או במספר פעולות וחלקן לא. שווה לבדוק ולהבין את ההטבות, ולהשתמש בהן רק במידה ובאמת מתאים לכם ולא מאלץ אתכם לבצע רכישות מיותרות. השתמשו באפליקציה כגון PAYZ על מנת לבדוק באיזה כרטיס כדאי לשלם בכל בית עסק.
7. מה עושים עם תדפיסי האשראי? אל תתייקו אותם מיד (ובטח שאל תזרקו ישר לפח), קחו כמה דקות להבין ולבדוק את החיובים. חלק משמות בתי העסק המופיעים בתדפיס אינם זהים לשם בית העסק שבו ביצענו את הרכישה, לכן כדאי לבדוק (בגוגל) מה העסק ולרשום ליד אותו חיוב במילים שלכם במה מדובר. היום אנו קונים יותר ויותר באמצעות קופונים אינטרנטיים, אך שמות כגון "גרופון", "Buy2" או "באליגם", לא מעידים כלל מה רכשנו – בגדים? כרטיסים להצגה? מחשב? לכן חשוב לרשום על התדפיס את מהות הרכישה, במיוחד אם אתם מנהלים מעקב תקציבי.
