פוסט זה פורסם במקומון "נקודה" ב 15.3.13:
כשזה מגיע למתנות, הגישה שלי היא שכל עוד הסעיף הזה מתוקצב ואתם עוקבים אחר ההוצאות ועומדים בתקציב – תוציאו כמה שתקצבתם על מתנות, אפילו סכומים גבוהים. אך אצל רבים הסעיף הזה לא מתוקצב כלל או כראוי, ולפיכך יש לנהוג בשפיות בנושא זה, ובמיוחד עכשיו שאנו נמצאים בעיצומו של גל קניית מתנות לקראת חג הפסח. אחד מהגורמים להם אנו קונים מתנות בתקופה זו הם האנשים היקרים המטפלים בילדינו – גננות, סייעות, מורים, בייביסיטרים, מטפלות.
ממחקר אישי שעשיתי במהלך השנים בקרב אלו, גם כאמא בעצמי וגם כבת לאם מורה, למדתי שגם עבורם נושא המתנות הינו רגיש ומעורר רגשות מעורבים. מצד אחד, באופן טבעי זה נחמד ונעים לקבל מתנה כאות הערכה על עבודתם הקשה. מצד שני, פעמים רבות המתנות המתקבלות אינן מתאימות כלל או שהינן שגרתיות ומשעממות ומשאירות טעם של יציאה ידי חובה בלבד. אני ממליצה על שני פתרונות הגיוניים המתאימים גם לנותן וגם למקבל (זכרו שלרוב מדובר במתנה תוספתית לזו הניתנת על ידי ועד הגן/כיתה):
1. העניקו מתנה קטנה של תשומת לב מלווה בכרטיס ברכה מהילד ומכם, ההורים. וכשאני אומרת מתנה קטנה, אני מתכוונת למתנה קטנה גם מבחינת המחיר – פנקסון קטן, מחזיק מפתחות, עט וכו'. משהו חמוד שהינו שימושי לכל אחד, הניתן לקנייה בכל חנות לציוד משרדי. השקיעו את מירב המאמצים – שלכם ושל ילדיכם - ביצירת כרטיס ברכה ועליו קישוטים ומילים הבאות מהלב, ותאמינו לי, תרגשו את המקבל/ת יותר מכל מתנה גדולה ויקרה.
2. התאחדו עם מספר הורים אחרים וקנו מתנה משותפת, כאשר העדיפות היא כרטיס מתנה ורסטילי, כגון אלו המתאימים למספר חנויות בקניון הקרוב לבית הגננת/מורה. שמעתי כבר על מורות/גננות שאפילו מבקשות מכל ההורים כבר בתחילת השנה, ובאופן מפורש, לקנות להן מתנות רק מסוג זה, אם בכלל. כמובן שגם כאן הרעיון הוא שהמתנה תלווה בכרטיס ברכה אישי, שהוא הוא עיקר העניין.
עשו אתם את החישוב האישי שלכם ותיווכחו שלכל ילד עשויים להיות בין 3 ל- 10 "מטפלים" (מחנך/ת או גננת, מורים פרטיים, מדריכי חוגים, מטפלי צהרונים, סייעות). אם יש לכם יותר מילד אחד, מדובר בהרבה אנשים, ומכאן שבהרבה כסף, אם לא נוהגים בחוכמה וביצירתיות.
