מתי משתמשים בצ'קים ומתי עדיף להשתמש בהם?
כשאי אפשר בכרטיס אשראי או העברות בנקאיות וחשוב שתהיה הוכחת תשלום (בנוסף או במקום חשבונית) – שכירות, ועד בית, ועד גן, חוגים לפעמים, תשלומי הורים בבי"ס, ספקים שונים.
צ'ק עדיף על מזומן מבחינת הוכחת קנייה.
צ'ק פקדון או בטחון (ללא תאריך) בהשכרות שונות – דירה, ציוד, לטובת רשויות בהשכרת דירה (ארנונה, חשמל, מים).
איך להשתמש בהם נכון?
תגנו על פנקס הצ'קים שלכם היטב, משום ששימוש בפנקס אמיתי ע"י מישהו אחר יקשה מאוד על זיהוי חוסר האותנטיות של התשלום (גם בגלל בעיית חוסר בדיקת החתימה).
על אובדן או גניבת פנקס צ'קים יש למהר ולהודיע לבנק לצורך ביטול הצ'קים שבו.
הגבלת סחירות
"למוטב בלבד" = מגביל את פרעון הצ'ק רק למי שאת פרטיו רשמת בצ'ק.
"קרוס" = מחייב שמקבל הצ'ק יפקיד אותו בחשבונו ולא יפרע אותו במזומן בבנק
את שניהם רושמים בחלק העליון באלכסון
בקשו מהבנק להדפיס אותם עם המילים האלו מודפסות.
זה חשוב כי מבלי אלו הצ'ק הוא בעצם "סחיר" כלומר עלול להיות מועבר לגורם שלישי (ואפילו לנכיון בשוק האפור), ואז אין לך הוכחה ששלמת בפועל לגורם הראשון – וזה עשוי להיות חשוב במקרים של אחריות או פשיטת רגל של עסק שממנו טרם קבלת סחורה (גם לצורך ביטול צ'ק).
צ'קים פתוחים – לא לתת, כי זה הופך אותו לצ'ק סחיר. חשוב לרשום את שם הספק כמו בחשבונית.
הקפדה על מילוי תקני ונכון של הצ'ק
מלאו את שמו המדויק של המוטב. הבנק משווה את השם שכתבת לשם בית העסק, ואם השמות אינם זהים הצ'ק יחזור (אם כתבת "למוטב בלבד"). אם נתת צ'ק לבית עסק ולא כתבת את שמו המדויק הוא לא יוכל להפקיד את הצ'ק. זאת הסיבה שבתי עסק רבים מבקשים לשים את חותמת בית העסק במקום זה. אחרי שם העסק רישמו "בלבד" ו/או כוכביות (כדי שאי אפשר יהיה להוסיף אותיות או מילים).
אם אתה נותן צ'ק כמתנת בר מצווה, ומציין או מחוטבע לך על הצ'ק "למוטב בלבד", אל תרשום את שם הילד, אין לו חשבון והוא לא יוכל להפקיד את הצ'ק. רשום את שם ההורים.
הסכום במילים ובמספרים חייב להיות זהה.
תאריך - שימו לב לתאריך, במיוחד בתחילת שנה חדשה - אם התבלבלת בתחילת השנה ורשמת תאריך המיוחס לשנה קודמת הצ'ק יחזור.
בדר"כ ניתן לפרוע צ'קים רק עד חצי שנה מיום התאריך המצוין עליהם.
ניתן לרשום על הצ'ק את התאריך הלועזי או העברי.
צ'קים דחויים – תקפים בדיוק כמו צ'קים לתאריך העסקה, כלומר הם אינם מהווים אפשרות לביטול חד-צצדי של העסקה ע"י ביטול הצ'ק. גם אם המוצר לא סופק, הבנק יאלץ לכבד את הצ'ק שנתת, ואם תבטל אותו יוכל בית העסק לפנות להוצאה לפועל על מנת שתשלם את חובך (אם לא קיבלת את המוצר תוכל לתבוע את בעל העסק, אבל לא תוכל להתחמק מתשלום הצ'קים הדחויים שנתת). אם אתה נותן צ'ק דחוי - כאילו שילמת את כל הסכום מראש.
חתימה - הקפד שהחתימה על הצ'ק תהיה זהה לחתימה שקיימת בבנק
תיקונים - אם טעית ותיקנת את הטעות, ע"י כל תיקון בצ'ק יש לחתום.
רישמו גם בספח וגם בגב הצ'ק עבור מהו – כך תוכלו לזכור לא רק למי נתתם (שזה כתוב ב"פקודת"/שלמו ל...) אלא גם עבור מה, כאשר אתם עוברים על הצ'קים שיצאו מהחשבון שלכם באתר הבנק.
אם נותנים צ'ק כביטחון, לדוגמה בזמן שכירת דירה, צריך להגדיר במסגרת החוזה את התנאים לטובתם הצ'ק משמש לביטחון.
צ'ק חוזר – לעקוב אחר החשבון ע"מ לוודא שצ'ק לא יחזור מפאת חריגה בחשבון, גם כי זה לא נעים, גם עולה כסף, וגם אחרי 10 החזרות – הגבלת אשראי. עדיף להתריע את הבנק ולא שהם יחזירו את הצ'ק, הם יכולים להציע כמה פתרונות כדי למנוע את החזרה.
אם הפקדתם או הופקד לחשבונכם צ'ק שחזר – העלויות עליכם (בבנק שלכם). תצטרכו לעשות מו"מ עם הצד המפקיד אם הטעות היא שלו, ואם הטעות היא שלכם (לדוג' הפקדה לפני הזמן, ללא חתימה מאחור) – זו בעיה שלכם.
ממה צריך להיזהר?
כאשר אתם מקבלים צ'קים, במיוחד כשמדובר בסכומים גבוהים, מומלץ מאוד לבדוק מול הבנק המנפיק שהצ'ק אינו גנוב או מבוטל.
בהמשך לכתבת תחקיר שהייתה בממון (20.2.15) – דעו שהבנקים לא בודקים את החתימה על כל צ'ק, במיוחד לא מתחת לסכומים מסוימים (כ- 5000 ₪). לכן חשוב שתבדקו את חשבון הבנק כל כמה ימים, תעברו על הצ'קים שנמשכו, ו/או תבקשו מהבנק לשלוח הודעה על כל צ'ק שיוצא מעל סכום מסוים שתגדירו (תבררו אם יש לזה עלות).
צ'קים דחויים - כאשר הנך מזמין מוצר שאספקתו תתקיים במועד מאוחר יותר, כדאי לשלם סכום קטן מאד כמקדמה ואת היתרה לשלם רק לאחר שקיבלת את המוצר לשביעות רצונך. לא לתת צ'קים דחויים.
ביטול צ'ק – טכני זהו תהליך פשוט, אך משפטית הוא עלול להיות סבוך מאד (כי מתן צ'ק כמוהו כהסכמה לעסקה, הוראה לתשלום) בגלל הסיבות שמנינו קודם (צ'קים דחויים). לכן עדיף להמנע מלהגיע למצב זה.
ביטול צ'ק היא בעצם עברה פלילית שיכולה להסתיים אף בעונש מאסר. ביטול הצ'ק הוא ביטול ההוראה עצמה, משמעו, הצ'ק עדיין קיים אך אתם מסרבים לשלם.
עקרונית ביטול צ'ק נועד בשביל מקרים בהם למשל אבד הצ'ק או נגנב, כלומר מקבל הצ'ק לא ינסה לפדות את הצ'ק ולא יוכל – או במקרים למשל בהם התבצעה קניה ובעל הצ'ק לא קיבל תמורה – כאן חשוב להדגיש כי העניין פתוח לדיון והמונח תמורה הוא מונח נתון לפרשנות.