תופעות תב"ע

פוסט זה פורסם במקומון "שרון חדש" ב 20.1.2012 :

החשיבות של ניהול תקציב, ללא קשר לרמת ההכנסה, מובנת היום יותר מתמיד. בכתבה זו אני פונה לאלו מכם שכבר מנהלים תקציב, ורוצה להציע שכלול – הוספת סעיף לתקציב שאני קוראת לו "הוצאות תב"ע" – הוצאות תנודתיות, בלתי צפויות מראש ועונתיות. סעיף זה נועד להוצאות שמאד קשה לתקצב מראש באופן חודשי ופרטני. הסכום שנקצה לסעיף זה אינו מייצג הוצאה ישירה וגם לא חסכון אלא בעצם כסף שיש לשים בצד (בפק"מ, במעטפה, מתחת לבלטות, רק לא בעו"ש!). כסף זה ישמש לתת הזרקה חיובית לעו"ש בפעם הבאה שיהיה חודש עם הוצאות חריגות, כך שהעו"ש לא יכנס למינוס.

ההפרשה לסעיף הזה צריכה להיות 10% עד 15% מההכנסה. אם אינכם יכולים להפריש אחוז זה ישר מהתחלה, תתחילו בגובה צנוע יותר ו/או בתדירות נמוכה יותר, אך כמה שיותר מהר.

להלן הסבר לגבי כל אחת מ"תופעות התב"ע" הללו:

תנודתיות – הוצאות קבועות, אשר נמצאות בתקציב, אך אשר מתאפיינות בתנודתיות גבוהה. לדוגמא הוצאת החשמל בשיא הקיץ שגבוהה יותר מהשוטף, הוצאות מזון בחגים שמטפסות מעלה וכו'.

בלתי צפוי מראש – כידוע, הבלתי צפוי תמיד קורה בסוף, למשל תיקון מקרר, תיקון חריג של הרכב, קנס גדול.

עונתיות – הוצאות חד-פעמיות או גבוהות מהרגיל שמתרחשות בעונות מסוימות של השנה כגון הוצאה גבוהה יותר על בגדים בתחילת הקיץ והחורף, חופשה שנתית, מתנות חתונה בעונת החתונות.

בניגוד לתופעות התב"ע הנ"ל, יש הוצאות אחרות החלות פעם בשנה ושאנו יכולים לצפות את גובהן ומועדן. הוצאות אלו אמנם משולמות בפועל רק פעם בשנה אך גם אותם מומלץ לתקצב באופן חודשי (סכום ההוצאה לחלק ל- 12 חודשים), ולשים את הסכום בצד (באותו פק"מ/מעטפה) כך שהכסף יהיה אכן זמין ברגע האמת. לדוגמא – טסט ורשיון לרכב, אגרת טלוויזיה.

המשמעות של כל ההפרשות האלו היא שהשאיפה היא לחיות ביומיום מסכום שהוא נמוך מההכנסות שלכם (כלומר לפי "תקציב"). דוגמא: הכנסה משפחתית נטו של 20,000 ₪, הוצאות תב"ע 10% (2,000 ₪), תקציב 18,000 ₪, הוצאות 18,000 ₪ מקסימום (כולל חלקיות של הוצאות שנתיות צפויות, נניח 1000 ₪). לפיכך העברה לפק"מ/מעטפה = 3000 ₪.

חשוב לא להתבלבל ולא להתייחס להפרשות כחסכון! מדובר בכספים שנועדו למניעה מכניסה למינוס ולא כחסכון לטווח בינוני-ארוך.

שרון חדש 20.1.12

#בלתמים #כלכלתמשפחה #שרוןחדשנקודה