כוחן של נשים בניהול עניינים פיננסיים – הפוסט שלי ליום האישה הבינלאומי 2017
אני אמא לשניים. שניהם מהמין הזכרי. אחד בן 8 והשני בן 12. כשהסברתי להם לפני מספר ימים מה זה יום האישה הבינלאומית, ולמה צריך יום כזה, הם אמרו לי שהם ממש לא מבינים למה צריך יום מיוחד לנשים. מבחינתם, הם חיים בעולם שבו אמא ואבא שווים לגמרי: שנינו עובדים, שנינו מטפלים בהם ובבית. הם אפילו זרקו שכנראה מציינים את יום האישה כי נשים הן "הכי חשובות" (אל תעלב מאמוש). ועוד אמרו, שאם יש יום האישה ואין יום הגבר, אז זה לא פייר וצריך לבטל את יום האישה.
התפיסה הזו שלהם העלתה בי חיוך קטן של סיפוק (חיוך פנימי אבל נראה לי שהוא יצא גם החוצה), סיפוק על כך שעשיתי משהו טוב בגידול שני הגברברים הקטנים האלו. מבחינתם נשים = גברים ומה בכלל הביג דיל כאן? כמובן שלא יכולתי להתאפק והתחלתי בכל זאת לחפור קצת על זה שפעם לנשים לא הייתה זכות הצבעה, ושיש נשים שמרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה וכו'. כמובן איבדתי אותם מהר מאד כי מבחינתם דיברתי על דברים שקרו בתקופת הדינוזאורים. הם חיים עם אמא חזקה וגם נוכחת, ומבחינתם כל הנשים הן כמוני.
אז המשכתי עוד קצת לחפור, ונתתי להם דוגמאות לגבי המצב של נשים דרך העבודה שלי. הסברתי להם, שבדיוק כמו השם של אחת ההרצאות שלי (שלאחרונה העברתי אותה במסגרת "שלישי נשי" של קניון ערים ומועצת נשים כפר סבא), יש עדיין המון נשים שלא מטפלות בכלל בכלכלת המשפחה שלהם, ומשאירות את זה לבן זוגן. שאין להן מושג כמה הם מוציאים, על מה, כמה מרוויחים, מה קורה עם הפוליסות והביטוחים שלהם, ומבחינתן זה משהו שלא צריך להטריד אותן כי יש מישהו (בן הזוג) שמטפל ואין צורך שגם הן תדענה. עוד הסברתי, בעדינות כמובן, כמה המצב הזה מסוכן וכמה חשוב ששני בני הזוג ידעו מה קורה עם הדברים האלו. ספרתי להם שאבא ואני יושבים פעם בשבועיים בערך ועוברים ביחד על חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי ומתכננים ביחד איך ומתי נבצע רכישות משמעותיות, ושדווקא מהשילוב הזה של היכולות השונות של כל אחד מאתנו, ומההסתכלות השונה מתוקף העובדה שאני בת והוא בן, צצים לנו רעיונות טובים יותר לטיפול בכל מני דברים שיש לפתור.
ספרתי להם שיש כמה סיבות לכך שיש נשים שלא מעורבות בכלכלת המשפחה: יש כאלו שזה לא מעניין אותן, יש אחרות שמפחדות מהתחום הזה, יש נשים שבני זוגן לא רוצים שהן תהיינה מעורבות. אבל שמחתי לספר שיש גם המון אחרות שכן מעורבות או אפילו מובילות את הטיפול בעניינים הפיננסיים, ושלי יש לקוחות מכל הקבוצות האלו.
בסוף הנאום הזה, ונראה לי שבשלב זה ה- xbox לא הפסיק לקרוץ להם, רמזתי להם שלדעתי נשים אפילו יותר מתאימות לעסוק בניהול העניינים הכלכליים, כי ניהול כלכלת המשפחה זה משהו חשוב, גדול ומלא בפרטים, ושנשים פשוט מעולות בלטפל בדברים כאלו! כי זה מצריך שימוש בהמון כישורים שהן built-in אצל רוב הנשים: כישורי ניהול זמן, האצלת סמכויות, ירידה לפרטים, "הצקה", שמירה על מוטיבציה גבוהה, יצירתיות, דחיית סיפוקים, ויישום שינויים הנדרשים כדי להגיע ליעד ("כן כן מאם את באמת יודעת להציק!" לא התאפק הבכור).
זהו. שחררתי אותם חזרה למשחקים שלהם. כשהם יגדלו הם יפגשו מן הסתם נשים ששונות מאד ממני בגישה שלי לדברים האלו. אבל לדעתי הן תהיינה המיעוט שבמיעוט. וזאת בדיוק בזכות המאמצים שנעשים על ידי ארגונים שונים לקידום שוויון וימים כמו "יום האישה הבינלאומי". אפילו קצת בזכות אמא שלהם, שלא מצליחה להישאר אדישה לאף אישה שאומרת לה, גם אם זה בקונוטציה חברתית: "אז את יועצת לכלכלת המשפחה? אני לא מתעסקת עם זה, לי יש מספיק על הראש. אני משאירה את זה לבעלי".
פוסט זה הופיע לראשונה בבלוג שלי בסלונה אך מאחר והאתר נסגר, הכנסתי אותו לכאן