מדריך ליציאה מהמינוס בעשרה צעדים
top of page

מדריך ליציאה מהמינוס בעשרה צעדים

עודכן: 16 בדצמ׳ 2020


מי שהמינוס בבנק לא מטריד אותו, שיקום! רובכם עדיין יושבים נכון? לפניכם מדריך קצר ופרקטי ליציאה ממנו. זה ייקח זמן, אל תשלו את עצמכם. מצטערת, אך אין פתרון פלא.


נמחיש את התהליך עם דוגמא של משפחה עם מינוס של 10,000 שקל.

1. שינוי גישה – אל תתחילו בתהליך לפני שתהיו מאה אחוז בטוחים שאתם יכולים להקדיש לו זמן ומוכנים לשינויים שידרשו מן הסתם באורח החיים ובהתנהלות הצרכנית והכלכלית שלכם.

2. בניית מאזן "הוצאות = הכנסות" – לפני שניתן לצמצם מינוס, תצטרכו להגיע למצב שבו ההוצאות לא עולות על ההכנסות, כי הרי זו הסיבה שנכנסתם למינוס מלכתחילה. השלב הזה מצריך עבודת אקסל של כמה שעות. תחילה חשבו את ההכנסה החודשית הממוצעת שלכם, קחו בחשבון גם בונוסים שנתיים, דמי הבראה וכו', וחלקו אותם ב-12. אחר כך, בצעו חישוב הוצאות ממוצע, המתבסס על הוצאות אמיתיות ב 3-4 חודשים אחרונים, וכולל הכל ובפירוט וגם הערכת החלק היחסי של הוצאות שאינן מתרחשות כל חודש (הוצאות רכב לדוגמא). יש לעשות זאת בטבלה מסודרת וכמובן תוך שימוש במקורות התשלום – חשבונות הבנק ותדפיסי כרטיסי האשראי. רק לאחר מכן תוכלו להעריך את הפער האמיתי בינן לבין ההכנסות.

3. מהי הריבית על המינוס? רובנו לא ממש יודעים מהי גובה הריבית אותה אנו משלמים, לא על המינוס ולא על קרדיט בכרטיסי אשראי או בהלוואות. אז התחילו בכך שתגשו לפקיד הבנק ותבקשו להבין את מבנה הריביות על המינוס. שיעורי הריבית השנתית על המינוס בבנקים בארץ נעים בין 10% לכ-17%, כאשר במקרים מסוימים ניתן להשיג אף פחות.

4. גובה הריבית – זמן למו"מ. אז אם שיעור הריבית על המינוס אינו קבוע וגזרת גורל, ניתן לנהל לגביו משא ומתן. כן כן, בדיוק כמו בשוק! אז זה הזמן לחייך לפקיד החביב שלכם, להסביר ואפילו להראות את התהליך שאתם עושים, ולבקש להוריד אותו! ואם הוא לא מסכים, אולי כדאי לשקול מעבר לבנק אחר, יש היום מספקי בנקים המציעים תכניות עם 0% ריבית על המינוס עד גובה ההכנסה (כמובן, לא לעבור לפני שעושים בדיקה מדוקדקת של מכלול הפרמטרים הרלבנטים אליכם).

5. הידוק נוסף. אם התחלתם בתהליך והגעתם עד הלום, כל הכבוד! באמת מגיע לכם. אבל... המינוס עדיין שם, נכון? אולי הוא לא גדל בגלל שהוצאתם יותר משתכננתם, אך הוא בכל זאת גדל, מתוקף הריבית שאתם משלמים עליו. לכן, בכדי באמת להתחיל לצמצם אותו, צריך לבצע הידוק חגורה נוסף (או לפרוע את המינוס ע"י ויתור על תכנית חסכון אם יש לכם). כמה יש לצמצם? זה תלוי רק בכם, ככל שתצמצמו יותר, כך ייקח פחות זמן להעלים את המינוס. אם תצמצמו את ההוצאות ב-200 ₪ נוספים בכל חודש, אותם תקצו לצמצום האוברדרפט, תכסו את המינוס של 10000 ₪ איתו התחלתם, בתוך 6 שנים. אם תקצו 300 שקל, תוכלו לעשות זאת בתוך 4 שנים. הטבלה הבאה ממחישה זאת היטב:


בהנחה שאתם משלמים ריבית שנתית של 11% על המינוס, אז אם לא תעשו דבר נוסף מעבר לאיזון תקציבי שוטף, תשלמו עד סוף השנה הראשונה 1125 ₪ בריבית והמינוס בעצם רק יגדל. אך אם תקצו 200 ₪ כל חודש לסעיף "צמצום המינוס", הריבית שתשלמו בשנה השנייה תהיה קטנה יותר (982 ₪) ובשנה השלישית עוד יותר וכך הלאה עד שבשנה השישית המינוס יעלם לגמרי.

6. מה לצמצם? מדהים כמה רחוק יכול לקחת אותנו צמצום הוצאות ב-200 שקלים בחודש, נכון? הסכום הזה יכול להגיע מצמצומים קטנים שתעשו בהרבה סעיפים, לאו דווקא מאחד. במציאות של חיינו בישראל, שבה יוקר המחייה רק הולך ועולה, זוהי עדיין משימה לא פשוטה, אך אם באמת נחושים - היא אפשרית. תפעילו את הקריאטיביות שלכם ומתוך היכרותכם עם תמהיל ההוצאות שלכם והערכים שלכם, אני בטוחה שתדעו להחליט לבד איך לצמצם הוצאות בסך 200 שקל בחודש ואפילו יותר.

7. אפשר להחזיר מהר יותר. ברגע שנכנסים לפרויקט מסוג זה בכל הכח ובנחישות, לרוב מצליחים לקצר את תקופת ההחזר. זאת, כי משהו משתנה לנו בראש, אנו ניגשים בצורה אחרת גם לדברים שהיו מתוקצבים, ומחליטים שאפשר בלעדיהם כרגע. אם זה ויתור על חופשה מסוימת, מתן מתנות צנועות יותר, הכנת סנדויצ'ים בבית במקום קניית ארוחת צהריים בחוץ, התנהלות זהירה יותר עם השימוש בחשמל, מודעות גבוהה יותר לנהיגה וחניה זהירים (כדי להמנע מקנסות), הפעלת יצירתיות בבילויים וכו'. מצד שני, כל מתנה כספית המגיעה אלינו במפתיע (בונוס, החזר ממס הכנסה, מענק מילואים וכו') אנו זורקים פנימה לכיסוי המינוס במקום להתפנק עליה.

8. תערבו את המשפחה. תהליך היציאה מהמינוס מהווה הזדמנות נהדרת לחשוף את שאר חברי משפחתכם לעולם הכלכלי, ולעודד גם אותם לבצע פעולות שיחסכו כסף לכולכם, בהתאם לגילאים שלהם. זה יכול לכלול בישול ואפייה יחדיו במקום קנייה של מזון מוכן, חיסכון בחשמל ובמים, הצעת רעיונות לבילויים חינמיים, חגיגת ימי הולדת בצורה עצמאית ויקרה פחות, ועוד.

9. בלת"מים/בצ"מים. הוצאות אלו זורקות אותנו מהאיזון העדין שבנינו בין ההכנסות להוצאות, והן תמיד קורות, גם אם לעיתים רחוקות. זו הסיבה, שהתקציב השוטף שלנו חייב לכלול סעיף שיכלול הקצאת סכום חודשי בדיוק לאלו. זהו סכום שאנו לא מוציאים כל חודש אלא צוברים, בדיוק ל rainy days כאלו, כדי שלא נצטרך שוב להיכנס למינוס או להיכנע להלוואה נוספת.

10. הלוואות חוץ-בנקאיות. הפרסומות של חברות המעניקות הלוואות חוץ-בנקאיות הן מאד מפתות, כי נשמע שהן ניתנות ללא כל מאמץ. הבעיה עם אלו היא – שצריך להחזיר אותן! וזאת תוך תקופה קצובה, שלעיתים קצרה יותר מהרצוי לנו. תבדקו טוב טוב שאתם יכולים להחזיר את גובה התשלום החודשי הזה מתוך התקציב החודשי ואם לא - אז תתעלמו ותשכחו מהלוואות אלו. הלוואות מסוג זה מתאימות, אולי, רק במצב שאתם יודעים בוודאות על סכום כסף שיגיע אליכם במועד מסוים (בונוס, קרן השתלמות), ואתם פשוט חייבים לבצע הוצאה כספית ספציפית במועד מוקדם יותר, ותחזירו את ההלוואה במלואה ברגע קבלת הסכום הצפוי.

bottom of page